הנהר קיבל זכויות חוקיות

חוק חדשני שהתקבל לפני חמש שנים העניק לנהר ואנגאנוי בניו זילנד זכויות חוקיות כשל בני אדם. המאורים ילידי הארץ מקווים שמעמדו המשפטי יסייע למאמצים לשמר אותו.

נהר ואנגאנוי זורם בשצף אל האוקיינוס. הערוץ מלא אחרי גשמי החורף, המים צהבהבים בגלל הסחף. בולי עץ ושפוכת מתנגשים אלה באלה באפלולית הערב.

טאהי נפיה, בן 61, משיט בשלווה את הקאנו שלו (ואקה אמה במאורית), שנהדף מצד לצד. לפני צאתו לים פנה נפיה לאבותיו בתפילה וביקש את הסכמתם. זה הסעיף הראשון ברשימת אמצעי הזהירות שלו. לדבריו, אבותיו חיים בנהר. בכל פעם שנפיה מכניס את הסירה למים, הוא נוגע בהם. "אני מעביר להם מיהימיהי… אני מעביר להם מסר", אמר נפיה. "כך אנחנו רואים את הנהר. הוא חלק מאיתנו".

ב–2017 העבירה ניו זילנד חוק פורץ דרך, שהעניק לנהר ואנגאנוי מעמד אנושי. לפי החוק הנהר כולו, מההרים ועד לים, הוא ישות חיה, המכנסת בתוכה את כל מרכיביה החומריים והרוחניים.

פרנסס מרשל מנהלת בית הארחה באחד מעייקולי הנהר, שמציע להולכי רגל ולרוכבי אופניים לינה בבקתות פשוטות ומקום להעמיד אוהל בחודשי הקיץ. על סנטרה מקועקע סמל מאורי מסורתי, חלק בלתי נפרד מישותה הרוחנית ומהחיבור שלה לנהר. אף שאחיינה ביצע את הקעקוע לפני חודשים ספורים, ביום הולדתה ה–61, היא חשה שהיה חלק ממנה מאז ומתמיד. "קשה לתאר, זה כאילו יש בתוכי אדם שמנסה לפרוץ החוצה", אמרה. לדבריה, היא יצאה מגדרה מהתלהבות כששמעה שהנהר זכה בהכרה.

החוק המדובר היה חלק מהסדר עם ואנגאנוי איווי, קבוצה מאורית הכוללת שבטים שונים שבמשך מאות שנים ראו בנהר כוח חי. החוק החדשני קבע תקדים משפטי שאומץ גם במדינות אחרות, כמו בנגלדש, שב–2019 העניקה לכל הנהרות בתחומה זכויות דומות לאלו שהוענקו לבני האדם.

שלכם, ריקי שחם.