עם עליית קו השלג לגובה רב יותר, 186 אתרי סקי צרפתיים נסגרו, בעוד שההתחממות הגלובלית מאיימת על עשרות נוספים. כך נוצרים להם אתרי רפאים, עם מאות מבנים ומסלולי סקי נטושים.
והדבר מעלה שאלה פשוטה וקשה: מה עושים עם ההרים, מהמרחבים הפראיים האחרונים באירופה, כשהרכבלים מפסיקים לפעול?
ככל שההתחממות הגלובלית דוחפת את קו השלג לגובה רב יותר לאורך האלפים, אלפי מבנים נותרים מאחור חשופים לפגעי הזמן. חלקם גם מזהמים את הקרקע שסביבם. המצב מעורר דיון סביב השאלה מה צריך לעלות בגורלם של שרידי אורחות החיים הישנים, ואם יש לאפשר לטבע להשתלט מחדש על ההרים.
בצרפת ניצבים כיום 113 רכבלים נטושים, שאורכם הכולל מגיע לכ-63 קילומטר; קרוב לשלושה רבעים מהם נמצאים באזורים מוגנים. אך לא מדובר רק בתשתיות סקי. ארגון "מאונטיין ווילדרנס" (Mountain Wilderness) מעריך כי ברחבי ההרים בצרפת פזורים למעלה מ-3,000 מבנים נטושים, השוחקים לאיטם את שטחי הטבע הפראי העשירים ביותר באירופה.
חבלים ששימשו בעבר לסימון המסלול תלויים כעת כסחבות, ופיסות פלסטיק נושרות מעמודי הרכבל. הסככות הנושנות שבקצות קווי הרכבל מכילות עדיין, לעתים קרובות, שנאים, אסבסט, שמני מנוע וגריז. בחלוף הזמן, חומרים אלו מחלחלים אל הקרקע ואל מקורות המים.
רבים חושבים כי יש להשיב את השטח לקדמותו הפראית ולסלק מתוכו את המכונות המתפוררות.
ניתן להבחין בסימנים ראשונים של התאוששות אקולוגית. הילה אדמדמה מרחפת מעל השלג הלבן: פירות החורף של שיח ורד הכלב מבצבצים במקומות שבהם מסלול הגלישה אינו מכוסח עוד.
הפירות הללו משמשים מקור מזון חיוני בחורף לציפורים, דוגמת הזג אדום-המקור הנדיר, ובבוא האביב משמשים גבעוליהם הקוצניים לבניית קנים. בקיץ, המדרונות מתכסים בפריחתם של סחלבים ופרחי גנציאנה צהובה. הגבעות המקיפות את האתר מוגדרות כחלק מרשת 'נאטורה 2000' (Natura 2000) – הגדרה המסמנת אותן כבית גידול לחיות הבר הנדירות והמוגנות ביותר באירופה.
גם העצים שבים ותופסים את מקומם. חזירי הבר והאיילים החיים ביערות אלו יפיקו תועלת מהחורפים השקטים יותר. עופות כמו השכווי מוצאים מחסה מהקור העז של החורף באמצעות התחפרות בשלג.
אז בואו נברך את הטבע, העצים, הפרחים, הציפורים וכל בעלי החיים השבים במלוא תפארתם להרים ולעמקים היפים של האלפים. שלכן, ריקי שחם.
