הבונים החופשיים שבים לטבע של בריטניה

הציד ההמוני שהחל במאה ה-16 העלים את הבונים מהנהרות והאגמים של האי הבריטי, והשבתם לטבע נחשבה בלתי חוקית. ההתחממות הגלובלית גרמה לממשלה לעשות סיבוב פרסה.

במשך עידנים היה הבונה גורם מפתח בעיצוב נופי הביצות ומקווי המים באי הבריטי, אך בתחילת המאה ה–16 הוא נעלם — כמעט לחלוטין — מהאגמים, מהתעלות ומהנחלים של אנגליה, ויילס וסקוטלנד. פרוותו, בשרו והשמן שהוא מפריש נחשבו רבי ערך והבונה ניצוד עד שלמעשה נכחד באי. כעת, אחרי 400 שנות היעדרות, הבונים חוזרים אל מקווי המים, בעידוד השלטונות.

ממשלת בריטניה הודיעה החודש כי מעתה יתאפשר לעמותות ולגופים רשמיים העוסקים בשימור סביבתי להחזיר בונים למערכות אקולוגיות ברחבי אנגליה, בלי צורך שידווחו על כך. ימים אחדים אחר כך שוחררו ארבעת הבונים הראשונים בשמורת הטבע פרבק הית' שבמחוז דורסט. בקרן הטבע הלאומית סבורים שמדובר במיקום אידאלי, משום שקיימים בו ערוצי מים רבים והשטח אינו מגודר. אם ארבעת הבונים יתאקלמו היטב, הקרן מתכוונת לשחרר שם עוד 25 בונים.

לדברי מומחים וארגוני סביבה, שחרור בונים לטבע הוא צעד שיסייע מאוד בשיקום מערכות אקולוגיות שנפגעו. הבונה מצטיין בבניית בריכות, אגמונים וכן סכרים המשנים את מהירות זרימת המים ויוצרים אזורי ביצות בכמה רמות עומקים. כך נוצרים בתי גידול מצוינים למגוון חי וצומח גדול: לוטרות, חדפי מים ונברני מים הם כמה מהיצורים שנהנים מנוכחות הבונה.

מחקרים מצאו שבונים תורמים גם לעלייה במספר הדגים והחרקים בנתיבי המים ולשגשוג חיי הציפורים, שיש להן יותר מזון. הסכרים שהבונים מקימים גם מסננים את המים ומסלקים זיהום. הביצות עוזרות לכלוא כמויות גדולות מאוד של פחמן דו־חמצני, ובכך הן מסייעות למאבק בהתחממות הגלובלית.

ההערכה היא שהתדירות והעוצמה של השיטפונות ושל הבצורות באנגליה תגבר ככל שיחריף משבר האקלים. כאן הבונים יכולים לעזור, משום שהם מנהלים מים היטב. הבריכות ומערכות הביצות שהם יוצרים מווסתות את זרימת המים בדרכם לים ומאיטות אותה. וכך בזמן בצורת הקרקע לחה ופורייה יותר ואפשר לשאוב את מי הבריכות ולהשתמש בהם. האטת הזרם על ידי סכרים עשויה גם היא לצמצם את מהירות המים בעת שיטפון ובכך לסייע במניעת הצפות.

אז לשנה של שמירה על הטבע, הצומח והחי, שגם שומרים עלינו ועל הפלנטה שלנו. שלכם, ריקי שחם.