במשך מאות שנים, קבוצות ילידים בצפון מזרח הודו יצרו גשרים מורכבים מעצי תאנה חיים. כעת המיומנות העתיקה הזו עושה את דרכה לערים אירופיות.
כאשר ענני מונסון מביאים גשמים זורמים לכפר טירנה, שילינדה סימליה לוקחת את הגשר הקרוב ביותר כדי להגיע לגדה הנגדית של נחל שוצף. הגשר אינו מבנה רגיל עשוי בטון ומתכת. במקום זאת, הוא מורכב מעץ תאנה ענק אחד היושב על גדת הנהר, והתמיכה שסימליה צועדת עליה היא תערובת של שורשי אוויר הקשורים בחוזקה ושזורים יחד. הגשר הוא לא רק חלק מהנוף, הוא עוזר לתמוך במערכת האקולוגית שלו בו זמנית.
טירנה שוכנת ממש מעל המישורים של בנגלדש בצפון-מזרח מדינת מגאלאיה בהודו, המארח מאות גשרים אלה. במשך מאות שנים, הם עזרו לקהילות הילידים חאסי וג'ינטיה לחצות נהרות גואים במונסונים. "האבות הקדמונים שלנו היו כל כך חכמים", אומר סימליה, "כשהם לא יכלו לחצות נהרות, הם יצרו את ג'ינגקינג ג'רי – גשרי השורשים החיים".
חוקרים רואים בגשרי שורשים חיים אלה דוגמה לחוסן אקלים מקומי. מלבד הקישוריות שהם מספקים, הגשרים הללו מושכים תיירים ועוזרים לאנשים מקומיים להרוויח הכנסה. בינתיים, כפי שמצאו חוקרים, יש להם השפעות התחדשות על הסביבה הסובבת. מדענים מקווים שהמושג הזה של ארכיטקטורת חיים ילידים יכול לעזור לערים מודרניות להסתגל טוב יותר לשינויי האקלים.
בניית הגשרים הללו דורשת עשרות שנים של עבודה. זה מתחיל בנטיעת שתיל של פיקוס אלסטיה – עץ הגדל בשפע בשטח הסובטרופי של מגאלאיה – במקום חצייה טוב לאורך גדת הנהר. תחילה מפתחים העצים שורשי תמיכה גדולים ולאחר מכן, לאחר כעשור, העצים המתבגרים נובטים שורשי אוויר משניים מלמעלה. לשורשי אוויר אלו יש מידה של גמישות, והם נוטים להצטרף ולצמוח יחד ליצירת מבנים יציבים.
בשיטה ששוכללה במשך מאות שנים, בוני הגשרים של החאסי טווים שורשי אוויר על גבי במבוק או פיגום עץ אחר, שוטפים אותם על פני הנהר ולבסוף משתילים אותם על הגדה הנגדית. הבנאים משלבים את השורשים הללו זה בזה או עם ענפים וגזעים של אותו תאנה או אחר. רשת שורשים זו מתבגרת עם הזמן לשאת עומסים; גשרים מסוימים יכולים להכיל עד 50 אנשים בו זמנית.
הדורות הבאים אחרי בוני הגשרים הראשוניים ממשיכים בתחזוקת הגשר. בעוד שרק אדם אחד יכול לשמור על גשרים קטנים, רובם דורשים מאמץ משותף של משפחות או כל הכפר – לפעמים כמה כפרים. תהליך זה של טיפול ופיתוח לאורך הדורות יכול להימשך מאות שנים, עם כמה גשרים מלפני 600 שנה.
"כשיורד גשם חזק, גשרי מלט קטנים נשטפים וגשרי פלדה נוטים להחליד, אבל גשרי שורשים חיים עומדים בגשמים", אומרת סימליה.
בניגוד לגשרים קונבנציונליים, גשרי שורשים הם גם גורמים חשובים ומרכזיים בסביבתם. מלבד ייצור חומר הבנייה שלהם, העצים סופגים את גז החממה פחמן דו חמצני במהלך חייהם. הם עוזרים לייצב את הקרקע ולמנוע מפולות. גשרים קונבנציונליים יכולים לשבש את שכבות הקרקע, אך שורשים יכולים לעגן מבני קרקע שונים אשר מסייעים בהגנה מפני שחיקת קרקע.
זה נכון לגבי עצים רבים, אבל פיקוס אלסטיה ממלא תפקיד חשוב במיוחד במערכת האקולוגית שלו. עצי תאנה הם מיני מסגרת המקדמים את המגוון הביולוגי סביבם: אזוב צומח עליהם, סנאים חיים בענפים, ציפורים מקננות בתוך חופתם, והם תומכים בחרקים המסייעים בהאבקה. הפעולה של הפיכת העצים הללו לגשרים יכולה גם לעזור לבעלי חיים לשגשג בבית הגידול שלהם. ידוע כי צבאים ונמרים משתמשים בגשרי שורשים כדי לעבור מחלק אחד של היער לאחר.
למרות שעדיין בחיתוליה מחוץ ל-Meghalaya, ווטסון מקווה שאדריכלות בהשראת גשרי השורש החיים יכולה למלא תפקיד מהותי בערים – להביא איתה יתרונות לאוויר עירוני, אדמה וחיות בר. "תשתית חיים יכולה לתמוך במגוון ביולוגי ומינים מדהימים, לא רק בבני אדם", אומר ווטסון. "אנחנו צריכים את המגוון הביולוגי הזה כדי לשרוד".
אז חציה נעימה ובטוחה על הגשרים החיים. שלכם, ריקי שחם.
