חוקרים עקבו אחר שלוש אחיות מהמין זאב טלוא, שעבר כ 2,000 קילומטרים רצופי מכשולים במאמץ להקים להקה. זה היה המסע המתועד הארוך והקשה ביותר שערך אי פעם בן המין הזה, שידוע ביכולתו לנדוד למרחקים.
שלוש האחיות ידעו שהן צריכות לעזוב את הבית. הן שלוש כלבות בר אפריקאיות ממין של טורפי־על שחי באפריקה שמדרום לסהרה, אחד היונקים שמצויים בסכנת הכחדה ממשית. בגיל שלוש, המרץ, החיוניות והתוקפנות שלהן היו בשיאן. נראה שחשו שאם לא ינצלו את ההזדמנות להמיר את הביטחון שמעניקה להן הלהקה שבתוכה נולדו וייצאו לחפש הזדמנויות חדשות במקומות אחרים, הן עלולות למות ממש כשם שחיו: כרווקות כנועות המקריבות את טובתן האישית למען הכלל, חסרות צאצאים משלהן.
וכך, באוקטובר בשנה שעברה יצאו שלוש האחיות למסע המתועד הארוך והקשה ביותר שערך אי פעם זאב טלוא (Lycaon pictus), טורף שידוע ביכולתו לנדוד למרחקים. בתשעת החודשים הבאים גמאו הכלבות כ–2,000 קילומטרים, יותר מפי שניים מהשיא הקודם של מי מבני מינן, לדברי המדענים שעקבו אחריהן. הן יצאו לדרך מאזור הולדתן בעמק לואנגווה במזרח זמביה, שוטטו ברחבי המדינה ובחלקים של מוזמביק, חלפו בשוליה של זימבבואה והתמקמו בפארק הלאומי של המדינה. שם, לפי המידע שבידי החוקרים, הן נמצאות עד היום.
הן עברו דרך חורשות, ערבות ושדות, טיפסו על צוקים תלולים, החליקו בנקיקים בוציים וחצו שלוש פעמים את עמק הבקע במזרח אפריקה. הן עקפו מכוניות בכבישים כפריים עמוסים, חמקו מאריות, מבני אדם ומאויבים וממתחרים אחרים וצלחו נהרות גועשים ושורצי תנינים.
לאחר מסע הירואי ורצוף סכנות ואתגרים הן הגיעו ליעדן וייסדו להקה משלהן. ולבטח צאצאיהן יישאו את אומץ ליבן.
אז למסעות מרגשים, של חיות ואנשים, בעקבות משאת הלב. שלכם, ריקי שחם.
מעניין. בטוח שזה לא צבוע?
בשם המין הבאמת חזק – מעניין שהמסע האמיץ הזה נעשה על ידי כלבות ממין נקבה.
סיפור מדהים. יש הרבה מה ללמוד מחיות.
סיפור יפהפה, הכדור שלנו הוא מקום מופלא ועשיר.
לייק !
מודה שיש לי רתיעה מהמראה של הכלב הזה שדומה יותר לצבוע מאשר לכלב.
סיפור מרגש ויפה.
תמיד מעניין אותי לקרוא סיפורים על הטבע.
אוהב לקרוא את סיפורי בעלי החיים שלך.