חזרתן לאירופה של חיות הבר הגדולות

אוכלוסיות של חיות בר גדולות, כגון ביזונים, איילים וזאבים מתחדשות בחלקים מאירופה, במאמץ להחזיר את הנוף למראה בראשית. הביזונים נהגו לשוטט ברחבי אירופה, אך ניצודו בהרחבה על ידי בני אדם. עם זאת, אוכלוסייה קטנה נותרה בשבי ובשנת 1954 חלקם שוחררו למזרח פולין. מאז הם הובאו מחדש למספר מדינות אחרות, כולל הולנד, שוויץ וחלק אחד של מערב גרמניה. מספר קטן של איילים חי תמיד בפולין, שם איסור ציד פירושו שגם עדריהם גדלו.

למרות שיש משהו כמעט אגדי ברעיון ששטחי האדמה הופכים פראיים ומוצפים על ידי חיות מלכותיות, זה לא נוסטלגיה רומנטית. תומכיה של תנועת Rewilding מאמינים שזה יכול לעזור להגן על המערכות האקולוגיות שלנו מפני שינויי אקלים. למערכת אקולוגית שיש בה הרבה מינים ומערכות שונות יש סיכוי טוב יותר לא לקרוס כתוצאה משינויי האקלים, ועליית הטמפרטורות. יונקים גדולים עוזרים להגדיל את המגוון הביולוגי. טורפים גדולים כמו זאבים או לינקס משנים את התנהגות טרפם והופכים אותם לתחרותיים יותר. אוכלי עשב גדולים, כמו ביזונים, שומרים על שטח עשב פתוח על ידי מרעה של עצים צעירים. זה חשוב במיוחד במרכז ובמערב אירופה, שכן חלק גדול מהאדמות עוברות עיבוד במשך מאות שנים. כאשר בני אדם נסוגים מאזור, עצים נוטים להשתלט על השטח – חדשות רעות עבור המינים הרבים שמעדיפים את תנאי השדה. אבל אם אוכלי עשב גדולים נמצאים בסביבה, ניתן לשמור על טלאי יער ושטח פתוח באופן טבעי. מגוון בתי גידול אלה מביא למגוון ביולוגי טוב יותר ובתורו לחוסן כללי גדול יותר.

ניתן להחזיר בעלי חיים באופן פעיל מהשבי לטבע, כפי שקרה כבר במקומות אחרים באירופה, או לאפשר להם לחזור באופן טבעי. גרמניה ראתה עלייה עצומה באוכלוסיות זאבים, בונים וכלבי ים אפורים בעשורים האחרונים כתוצאה מאיסורי ציד. לגבי החשש מפני נזקי יבול והתנגשויות בנתיבי התנועה, הרשויות הגרמניות מתכוונות ללמוד מעמיתיהם הפולנים כיצד מתמודדים עם האתגרים בהצלחה. התשובה עשויה להיות בצד הפולני של הגבול, שם ביזונים ואיילים חיים בשלווה לצד בני האדם כחלק ממסורת ארוכת שנים.

שלכם, ריקי שחם.

•