הריקוד של דבורת הדבש

לנמלים, דבורים וטרמיטים יש אינטליגנציה גבוהה מאוד. עליהם לזהות חברים של אותו הקן, לתקשר איתם לעיתים קרובות, ובכלל האתגרים של חיים בתוך קהילה גדולה דורשים אינטליגנציה.

מה שמביא אותנו לדבורת הדבש.

בניגוד לרוב החרקים, דבורת הדבש היא חיה חברתית, צורת חיים שמאלצת אותה להיות בעלת יכולות אינטליגנטיות רבות שחרקים שאינם חברתיים (כמו, למשל, זבובים או חיפושיות) אינם זקוקים להם. הדבורים מסוגלות לזהות ולהבחין בין פנים אנושיות. דבורים יכולות לספור. דבורים מסוגלות להתבונן, ללמוד ולזכור כדי לפתור בעיות. כל דבורה היא חסרת ידע לגבי פרחים בתחילת הקריירה שלה. פירושו של דבר שלדבורה אין ידע אינסטינקטיבי כיצד למצוא סוגים שונים של צוף או אבקה מפרחים. זו עלולה להיות בעיה, מכיוון שהפרחים מאוד שונים זה מזה. פרחים שונים יזדקקו לאסטרטגיות שונות לחלוטין כדי להפיק מהם צוף ואבקנים. וכל דבורה צריכה ללמוד ולהבין כיצד לגשת לכל פרח מסוג שונה.

דבורים יכולות ללמוד אסטרטגיות חדשות להשגת מזון מדבורים אחרות, דבר שמעטים החרקים האחרים שמסוגלים לעשות. חוקר דבורים אחד סיפר על טכניקה שנקראת "שוד הצוף", בה הדבורים מגלות כי יכול להיות קל יותר לנגוס חור בדורבן של פרח כדי לינוק את הצוף, במקום לנסות להיכנס פנימה לתוך פרח. דבורים אחרות הוכיחו כי הן יכולות להתבונן באסטרטגיה זו, להבין את מטרתה, לשלוט בה בעצמן ולזכור אותה לפרחים עתידיים.

אבל אולי המידע הידוע והמטורף ביותר על דבורים הוא מה שמכונה "הריקוד המפותל" (waggle dance). זוהי שיטת תקשורת בה הדבורה משתמשת בכדי לספר לדבורים אחרות בכוורת את מיקום הפרח או מקור המזון. כך זה עובד: דבורה מבצעת את הריקוד על משטח אנכי בתוך הכוורת. הריקוד מעוצב כמו פולי קפה, בערך, אליפסה עם קו באמצע. לרקוד ישר למעלה פירושו לטוס לכיוון השמש, ישר למטה פירושו הרחק מהשמש, ומשמאל וימין משמעו לטוס שמאלה או ימין לשמש.

הדבורה נעה בתבנית דמוית הספרה שמונה, ועוקבת אחר הקו באמצע לפני ביצוע הלולאות סביב החלק החיצוני של צורת פולי הקפה. משך הזמן שלוקח לדבורה לבצע את המעגל שלה מחוץ לפולי הקפה אומר לדבורים אחרות עד כמה מקור המזון רחוק: לולאה של שנייה פירושה בערך שמקור המזון נמצא במרחק של קילומטר. ככל שהלולאה ארוכה יותר, כך מקור המזון רחוק יותר.

הדבורה תחזור על ריקוד זה פעמים רבות כדי להצביע על איכות מקור המזון: אם מקור המזון נהדר באמת, הדבורה תחזור על הריקוד שוב ושוב, כאומרת: "זה קילומטר בצפון מערב מכאן, זה קילומטר בצפון מערב מכאן…", כך במשך דקות ספורות. מקור הגון אך לא ממש טוב עשוי למצוא את הדבורה חוזרת על המסר רק פעמים ספורות.

ריקוד דבורי הדבש הוא ייחודי ככל שהם משתמשות בסמלים. לאף חיה אחרת מלבד בני אדם אין את זה. אפילו פרימטים אחרים אינם משתמשים בסמלים: קוף כמו שימפנזה אולי מצביע על אובייקט רצוי, או מוביל אליו אחרים, אך הוא לא ישתמש בסמל או במסר מופשטים כדי לציין את מה שהוא רוצה להעביר. הריקוד של דבורת הדבש הוא תכונה אינטליגנטית להפליא; זה מאפשר לדבורה להעביר ביעילות רבה מידע מפורט לקבוצה גדולה, וגם יכול להיעשות בבטיחות הכוורת, בה בעלי חיים אחרים אינם יכולים לשמוע.

התנהגויות אלה הן הרבה מעבר למה שרוב האנשים מניחים שחרק מסוגל. מבלי להגזים, דבורת הדבש מסוגלת לתקשורת סמלית מתקדמת, שפה, זיהוי פנים, שימוש במספרים, התבוננות וחיקויים, הבנת כללים ופתרון בעיות ברמה גבוהה. הדבורים הן, במובנים מסוימים, חכמות משמעותית מיונקים רבים. מדהים.

כל זה קשור ל "היפותזת המוח החברתי", תיאוריה שהעלה האנתרופולוג רובין דנבר בשנת 1998. היפותזת המוח החברתי קובעת כי האינטליגנציה התפתחה בבעלי חיים, כולל בבני אדם, במיוחד כדי לעבוד בתוך קבוצות חברתיות, ולא על מנת כדי לפתור בעיה אקולוגית מסוימת. במילים אחרות, החיים בקבוצה מכריחים בן-אדם להיות חכם יותר.

נראה שיש לנו בני האדם עוד הרבה מה ללמוד מדבורים, ונמלים, ושאר יצורים החיים בקבוצות, להקות ועדרים. לא סתם ראשוני בני האדם, שהיו יותר קרובים לטבע מאשר אנו כיום, חיו בשבטים.

אז מה אומר, לך אל הדבורה, ראה דרכיה וחכם.  

שלכם, ריקי שחם.