From left: clusters of royal trumpet, yellow oyster and pink oyster mushrooms rising from a bed of moss, with blue oyster and lion’s mane mushrooms in the foreground. Credit: Mari Maeda and Yuji Oboshi
עם בוא החורף נוהגים אלו מאתנו החיים באזורים הכפריים לצאת אל היערות והחורשות ולאסוף פטריות. אך ליצורים מופלאים אלו, שאנו ממלאים בהן את הסל לצורכי מאכל, יש עוד הרבה מה ללמד אותנו על עצמנו ועל מקומנו בטבע. הפטריות צועדות עם בני האדם עוד מימי קדם. ודווקא עכשיו הן מהוות תזכורת למקום הקלוש שלנו בעולם לא בטוח.

הפטריות יושבות בגובה, מאחורי זכוכית, מעל בקבוקי ארמניאק ומזקל בבר במלון סטנדרט באיסט וילג' במנהטן. הן בקושי ניתנות לזיהוי בהתחלה, רק צלליות הדומות לגידולי אלמוגים באקווריום, פורחות באור צהבהב: אשכולות מסועפים היטב של פטריות צדפות בצבע ורוד חם, צהוב חלמון וכחול חבורות, לצד פטריות רעמת אריה, גלובוסים לבנים מדובללים עם קוצים. זה לא עיצוב, או רק במקרה; המדף באורך 15 מטר הוא חווה מיניאטורית, שהותקנה על ידי הסטארט-אפ סמולהולד בניו יורק כחלק ממערכת גדולה ורחבה המורכבת מצמתים בשלט רחוק במסעדות ובחנויות מכולת ברחבי העיר, כל אחד מהם מייצר 30 עד 100 קילו פטריות בשבוע. היבול נכנס לצלחות של צ'יליקילים וקוקטיילים של בורבון חדורי פטריות. הסועדים עשויים להרים את עיניהם ולשים לב למקורות הארוחה שלהם מטרים ספורים משם. זו הצצה לעתיד החקלאות, קריסה נוספת של המרחק בין הסועד למרכיבים, ביטול העלות ובזבוז האריזה וההובלה בתקווה להקל על הלחץ על סביבה מוגזמת.
החגיגיות של הויטרינות מרמזת איך הפטריות הופכות את עולמנו, משנות את רוחנו ומעצבות את עתידנו. הפריחה עשויה להיות מיוחסת בין השאר לתחילת המעבר לדיאטות פחות כבדות בשר, ולהרחבת החייך לאמץ את התפיסה היפנית של אומאמי, הטעם שמעבר לטעם: עשיר, בשרני ובוהק בבת אחת, רומז לאיזה הבשלה כהה מתחת לאדמה או לים. במשך עשרות שנים שלטו במכירות האמריקאיות פטריות כפתורים זעירות וחיוורות. עכשיו, מינים בשרניים יותר כמו שיטאקים, תרנגולת היער ומטסוטקים פראיים מוצאים יותר ויותר מקום על השולחן. כלומר, אם אתה יכול להרשות לעצמך את המחירים עבור מאט-סאטאקים יפניים מבושלים, הגדלים ביערות אורן, שכמו מגדלי הכמהין, התנגדו עד כה לניסיונות גידול מסחרי.

במזרח, הפטריות תמיד הוערכו, אך רק לאחרונה הן הפכו למושא קסם במערב. העלויות הגוברות של שירותי בריאות ושחיקת האמונה במתחם הרפואי-תעשייתי גרמו למספר רב יותר של אנשים לפנות להומאופתיה, לרפואה סינית, ולעוד שיטות רפואה מסורתיות, שבהן לפטריות יש תפקיד נכבד כמפיצות ומחזקות חסינות, וכטיפול נגד חרדה ודיכאון, מצבים שרק הולכים ומחמירים בגלל המשבר הנוכחי.
עבור המצרים הקדמונים, פטריות היו טוטמים של אלמוות, שמורות לצלחות הפרעונים ובני משפחתם; למאזטקים הילידים בדרום מקסיקו, הם "ילדים קדושים", המדברים דרך המיסטיקנים שאוכלים אותן. כמה חוקרים הציעו כי ניתן לייחס את האב-טיפוס לסנטה קלאוס לטקסי הריפוי של שאמאנים ליד חוג הקוטב הצפוני, אשר מונע על ידי מוסקריה אמניטה אדומה-לבנה עם כיפה אדומה-לבנה, ש "עפו" על פני השלג בתוך מזחלותיהם של איילים – כביכול גם בעלי החיים אכלו את הפטריות.

ליצירי העולם המופלא ששוכן תחת רגלינו, המונות כ 150,000 מינים, אין שום צורה קבועה: מעבר למטריה הארכיטיפית, פטריות לובשות מגוון של פרופילים, מחצוצרות צמר וזקנים מדובללים ועד רעלות מרתקות, חלקן זוהרות בחושך. חסרות כלורופיל ומערכת כלי דם, הן אינן ניתנות לסיווג כצמחים, למרות הכללתן ההיסטורית בחקר הבוטניקה. הן גם לא בעלי חיים, למרות שהפטריות וממלכות בעלי החיים חולקות אב קדמון משותף שבין 650 מיליון ל -1.5 מיליארד שנה.
יש גם משהו מוזר במהירות שבה הן מופיעות. בטבע, פטריות מגיחות כמעט בן לילה, בהמוניהן, צבא פתאומי יש מאין. כל כך קרובות לקרקע, מתאימות למקלט רק לחרקים, בעלי חיים זעירים, ופיות. אך הן אינן זעירות ואינן חסרות אונים: מתחת לכפתורים המקסימים והגבעולים המתמרים כרישום צומחים החוטים הצנומים המרכיבים את התפטיר, החלק הווגטטיבי של הפטרייה, המסתעף ומתפשט ברשת קורי עכביש נהדרת בתוך האדמה, כשהחלק הנראה של הפטרייה הוא רק קצה קרחון.
בני האדם לוקחים כמובן מאליו כמה עבודה נעשית על ידי אורגניזמים אחרים בכדי להפוך את העולם לראוי למחיה ומגורים. זה מדגיש את העקירה והניכור שלנו מעולם הטבע. הפטריות באו להזכיר לנו שאנחנו לא במרכז הכול, שיש עולם בו אנו לא אדונים של הטבע אלא פשוט חלק ממנו.
הפטריות הן האלכימאים של הטבע, וממלאות תפקיד חיוני בהתמרת ריקבון לחומרים מזינים ושמירה על חורשות יער שלמות. חומרים מזינים אלה נשלחים לכיוונים מרובים על פני דונמים רבים דרך התפטיר המהווה למעשה את האינטרנט הטבעי של כדור הארץ.
שלכם, ריקי שחם.

איזה יופי של פוסט
איך אני אוהב פטריות …. טריות, מטוגנות, מרק….
וואהו מי היה מאמין איזה יופי תודה ריקי
וואו, זה משגע, הטבע מלא הוד והדר, כמה חשוב שלא נשכח כמה אנחנו לא יודעים ונצטנע.
ריקי נראה לך שיש אפשרות לגדל פה בארץ בצורה הזאת פטריות אשמח לייעןץ
ריקי פליז הייתי מאושר לגדל אקווריום עם פטריות כזה איפה אפשר לקבל מידע על זה?
הסיפור הזה אופטימי ורק מלקרוא את המילים, אני נטענת באיזשהי הכרת תודה על הפלא הזה שנקרא ״טבע״, או במילה אחרת ״חיים״. תודה.
כבר קניתי אקווריום לפיטריות…. הולך ללקט אחרי הגשם.סמיר
יההה, איך הייתי שמחה לבקר בחוות פטריות.
ואילו צילומים יפים.
תודה על הפוסט ריקי.
עכשיו אני מחכה לגשם
ריקי קרה תוכלי לעדכן לגבי גידול הפטריות
אז מלאתי את האקווריום באדמה טובה ויצרתי תנאים טובים והיום הולך לעצב את גינת הפטריות שלי
כמה רזים וסודות טומנים בתוכם כל ברואי הטבע.
מעניין מאד
תודה לך