אריות הים חזרו לחופי ניו זילנד, אך גם לבריכות השחייה ולמגרשי הגולף

לאחר שניצודו ונדחקו מהאיים, יונקי הים הגדולים נצפו גם בכבישים ובשירותים ציבוריים. כעת, חוקרים פיתחו אלגוריתם שאמור למפות את התפוצה שלהם, ולאפשר להם לחיות בשלום לצד בני אדם.

הם הפתיעו אנשים בשירותים ציבוריים, גרמו להפסקת משחק כדורגל של ילדים, השתעשעו בבריכת שחייה, והביאו לסגירת כביש עירוני למשך שבועות. אחת מהם אף המליטה סמוך לגומה ה–13 של מגרש גולף.

אוכלוסיית אריות הים שגשגה בעבר לאורך חופי ניו זילנד. אך הם ניצודו במשך מאות שנים, מספרם התכווץ והם נדחקו לאיים במרחק מאות קילומטרים דרומה. בעשורים האחרונים, למרבה ההפתעה, אריות הים הניו זילנדיים — אחד המינים הנדירים ביותר של אריות ים — החלו לחזור אט־אט לחופי המדינה.

סיפור ההתאוששות שלהם מקפל בתוכו תקווה והבטחה. אבל מאחר שרבים מהאזורים ששימשו להם בעבר בתי גידול אוכלסו ברבות השנים בבני אדם, חוקרים אומרים שהפעם הניו זילנדים יצטרכו ללמוד לחלוק את סביבתם עם היונקים הימיים.

בניו זילנד אין מקום שמרוחק מהים יותר מ–130 קילומטרים, וילדים לומדים בבית הספר את שמות העצים והעופות המקומיים. לאור זאת, מוסיפה בורן, לניו זילנדים רבים יש עניין אמיתי בשימור בעלי חיים — וזה יסייע להם לחלוק את החופים עם אריות הים החצופים והסקרנים.

כמה מהמפגשים שהתרחשו בין בני אדם ליונקים הימיים היו משעשעים מאוד: באחת הערים שבאי הדרומי נסגרה בריכת השחייה כאשר אריה ים השתרע סמוך לבריכת הפעוטות, עד שהואיל לצאת מהמתחם דרך הדלתות האוטומטיות.

הסיבה לשובם של אריות הים — שלפי אומדנים מונים כעשרת אלפים פרטים — מבית הגידול שלהם שליד אנטארקטיקה, היא בגדר תעלומה. ב–1993 עשתה את המסע הזה הנקבה הראשונה והמליטה גור. מאז האוכלוסייה חוזרת בקצב אטי.

לא מזמן נודע לה שבניו זילנד הוצבו תמרורים המסייעים לנהגים באזורים מסוימים לחלוק את הכבישים עם אריות ים. "הכוונה העיקרית היא שניצור איזון", אומרת יועצת מדעית של המשרד לשימור הטבע במדינה. "אנחנו יכולים להכין את התושבים לקראת בואם של אריות הים לעיירה שלהם".

אז לחיי שובם של עוד חיות הבר ויצירי הטבע לחיות בשלום ולשגשג לצדנו, בני האדם. שלכם, ריקי שחם.