"הם חיו כל כך הרבה זמן; רק תחשוב מה הם ראו." היערן ניק ביימברידג' מתבונן בחיבה באלון מלכותי שעומד כבר יותר מאלף שנים. אחר צהריים חורפי, ציפורים שרות מענפים מכוסי חזזיות וצבי מתרוצץ בין הסבך. יש תחושה של נצחיות ביער מימי הביניים הזה, שמכיל את האוסף הגדול ביותר של עצי אלון עתיקים בכל מקום באירופה. ארמון בלנהיים, במרחק של כמה קילומטרים מעבר לפארק, הוא רק צעיר בן 300, אומר ביימברידג', היערן הראשי של אחוזת בלנהיים.
כשהוא עומד מתחת לאחד העצים העתיקים ביותר, הוא יכול רק לשער על פניות ההיסטוריה שאליהן ראתה "הילדה הזקנה", שהמורשת הגנטית שלה צפויה לחיות דרך בלוטים שנאספו מקרקעית היער. הבלוטים, והדור החדש של האלונים שהם מולידים, הם חיוניים לשאיפות של יער-על ניסיוני שנשתל במקום בו נהרות דורן וגליי מתפתלים באזור הכפרי של אוקספורדשייר.
אחוזת בלנהיים קיבלה מענק ממשלתי של כמיליון ליש"ט כדי לשתול 270,000 עצים בתשעת היערות החדשים המשתרעים על פני ק"מ אחד (0.4 מייל) במסגרת תוכנית פיתוח שמשלמת לבעלי קרקעות כדי ליצור יערות עם גישה לציבור. סתיו 2020 היה שנה משגשגת, כאשר האלונים הניבו יבול של בלוטים, ויערנים אספו אותם מרצפת היער ולקחו אותם למשתלת עצים באחוזה, שם הם נשתלו בעציצים והושארו לגדול. "אנחנו שמים אותם בקומפוסט ופשוט מחכים שהם יעשו את שלהם", אומר ביימברידג'. לשתילים לוקח כמה שנים לגדול מספיק כדי לנטוע אותם ביער, אבל מומחים חושבים ששווה לחכות כדי לרתום את אילן היוחסין של אלוני בלנהיים.
עצי אלון מקומיים אלה, שיכולים לתמוך במאות מינים שונים של חרקים, ציפורים ופטריות, יהיו נחוצים במירוץ לייעור מחדש של בריטניה. בריטניה נותרה אחד מהחלקים הכי פחות מיוערים באירופה, ובעוד עצים חדשים נשתלים, חורש עתיק ממשיך ללכת לאיבוד. הממשלה צריכה להכפיל את מאמצי נטיעת העצים כדי לעמוד ביעד שלה ליצור 30,000 הקטרים של חורש חדש מדי שנה בבריטניה עד שנת 2025.
אבל זה לא מספיק לשתול באקראי מיליוני עצים; יש לבנות יערות שיחזיקו מעמד, עם שילוב של מינים שיספקו בית גידול לחיות בר כמו גם לספוג פליטת פחמן. למרות הלהט לנטיעת עצים, מדענים מזהירים שזה לא הפתרון היחיד להתמודדות עם שינויי אקלים. אם לא נעשה בזהירות מרבית, החיפזון לשתול עצים יכול לפגוע במגוון הביולוגי ולחסום קרקעות הדרושים לתפקודים חיוניים אחרים, כמו גידול מזון. ואדמות חורשות טבעיות המכילות תערובת של מינים מקומיים עמידים יותר וטובים יותר עבור חיות בר מאשר מטעים עצומים המורכבים מסוג אחד של עצים.
האתוס מאחורי מה שמכונה סופר-יער הוא לפתח נוסחה לשתילת יערות שיכולה לספוג פליטת פחמן, לספק מקום לטבע ולאנשים, ולהניב עצים שיעזרו לעצים לשלם את דרכם. המתכון שהם המציאו הוא לשתול לא פחות מ-27 סוגים שונים של עצים, ביניהם עצי מחט לספיגת פחמן, תערובת של עצים רחבי עלים ועצים מקומיים למגוון ביולוגי (האלונים הם עלים רחבים), וכן עצים. שיספק עץ יקר ערך.
אז בסימן האביב, נברך לשגשוג וצמיחה ולבלוב של עוד ועוד יערות. שלכם, ריקי שחם.
בא לי לחבק כל עץ ועץ ביער הזה המכושף הזה.
מסתבר שכלום לא פשוט ואין פיתרון קסם שכן מורכבת המציאות.
בכל מקרה, הנושא הזה מרתק וחשוב וכדאי שכולנו בני האדם נעבור חינוך מחדש אל עבר תפיסה אקולוגית בה האדם אינו מרכז הכל אלא סוג אחר של ״עץ השדה״.
ממש מעניין, תודה ריקי.
העצים האלה יפיפים ומהפנטים, בא לי לגור ביער הזה.