ההגירה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ מתרחשת בחושך בכל יום

טריליוני בעלי חיים זעירים עשויים לתאם את תנועותיהם בדרכים המשפיעות על כל אורגניזם על פני כדור הארץ. מדי ערב מסביב לעולם מרחפים טריליוני זואופלנקטון, רבים מהם קטנים מגרגר אורז, מאות מטרים מתחת לפני הים. רגע לפני שהשמש נעלמת, הנחילים מתחילים לעלות במסע חשאי אל פני השטח.

בזמן שהם מטפסים, מצטרפים צבירים של זואופלנקטונים אחרים: קופפודים, סלפים, קריל וזחלי דגים. ההמונים נשארים ליד פני השטח בלילה, אבל בדיוק כשקרני האור הראשונות של הבוקר מתחילות לזלוג על פני הים, הם כבר פונים חזרה אל המעמקים. כאשר השקיעה והזריחה גולשות ממזרח למערב כל 24 שעות – על פני האוקיינוס ​​השקט, ואז ההודי, הדרום והאוקיינוס ​​האטלנטי – נחיל אחר נחיל עושים את אותו מסע כלפי מעלה, ונסוגים עם חזרת אור היום.

זוהי הנדידה השגרתית הגדולה ביותר של חיים על פני כדור הארץ. ההערכות הנוכחיות מצביעות על כך שכ-10 מיליארד טון של בעלי חיים עושים את הטיולים הללו מדי יום. חלקם עולים למעלה מ-3,000 רגל מלמטה. זה הישג מדהים. עבור זחל דגים בגודל רבע אינץ', טיול אנכי בכיוון אחד של 1,000 רגל שווה ערך לאדם השוחה יותר מ-50 מיילים – תוך שעה בערך. במהלך הטיול בעלי חיים אלו עוברים באזורי אוקיינוס ​​בהם התנאים שונים בתכלית. בעומק 1,000 רגל המים הם בערך 39 מעלות פרנהייט – אולי 20 מעלות קרים יותר מהשטח – והלחץ הוא בערך 460 פאונד לאינץ' רבוע, יותר מפי 30 ממה שהוא למעלה. מדוע שמספר עצום של חיות זעירות יעשה טיול כה מפרך מדי יום?

התשובה הקצרה היא לאכול — ולהימנע מאכילה. במהלך היום מסתתר זואופלנקטון פגיע מפני טורפים כמו דיונונים ודגים במעמקים האפלים. כשהלילה מתחיל לרדת, הם ממהרים אל פני השטח כדי להאכיל את עצמם בפיטופלנקטון – צמחי המים המיקרוסקופיים שחיים בכמה מאות מטרים העליונים של המים – בחסות הלילה.

לפי ההערכות יתכן שמחצית ממיני הפיטופלנקטון הימי מבצעים נדידה אנכית קבועה של עשרות עד 100 רגל, ומעבירים חומרים מזינים מלמטה ואנרגיה סולארית מלמעלה.

לאורגניזמים מיקרוסקופיים אלה עשויים לקחת שעות, ימים או אפילו שבועות כדי להשלים את המסע, חלקם מתרבים לאורך הדרך, ובכך יאפשרו לצאצאיהם להמשיך במשימה.

על פני האוקיינוס, פיטופלנקטון יונק כמות עצומה של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, אך הם משחררים חלק ניכר ממנו חזרה לאוויר, לרוב תוך ימים. כאשר זואופלנקטון נודד שוחה בלילה ואוכל את הצמחים הימיים הללו, הם הופכים למעין מסוע ביולוגי, המעביר פחמן אל תוך הים העמוק, שם הוא יכול להיתפס במשך מאות או אלפי שנים.

בינתיים השמש תמשיך לעלות ולשקוע. תוך כדי כך, מספר בלתי ידוע של בעלי חיים יעקוב אחר הגאות התת-ימית של חושך ואור, אוכלים, מפרישים ומסננים את עצם האיזון של היסודות על הפלנטה שלנו.

שלכם, ריקי שחם.